חאפז אל־רחמן
חאפז אל־רחמן
| מס. רישום: | א/מ |
| נמל רישום: | חיפה |
|---|---|
| תאריך רישום: | 1941 |
| אות קריאה: | - |
| שמות קודמים: | - |
| נבנתה על ידי: | - |
| סוג: | "מרכב" דו תרונית |
| תפוסה ברוטו: | 170 ט"ת |
| תפוסה נטו: | - |
| מעמס: | 250 ט' |
| אורך מרבי: | 28 מ' |
| רוחב: | 8 מ' |
| שוקע: | - |
| מכונה: | 75Hp |
| נבנתה על ידי: | - |
| מהירות: | 6 קשר |
| בעלים: |
Palestine Transport & Shipping Co |
| טבעה: | 22/1/1942 |
מפרשית מדגם "מַרְכָּבּ" עם מנוע עזר בן 75 כ"ס. המָרְכָּבִּים היו ספינות ערביות אופייניות למזרח הים התיכון. מאחר והספינות מסוג זה נבנו באופן פרימיטיבי וחלש, ומאחר והערבים המקומיים ידעו לנווט רק לפי מראה החוף, הן נהגו להפליג רק בקיץ. בעונת החורף, בימים כתיקונם, תפסו את מקומן ספינות איטלקיות ויווניות. בשנות הארבעים, בעת מלחמת העולם השנייה, ספינות סוחר איטלקיות ויווניות נעלמו מהאזור. את החלל הזה ניסו למלא יהודים בעזרת ימאים יהודים, אשר ידעו גם את אומנות הנווט האסטרונומי.
בעלי החברה היהודים, קפון וגרינבלט, רכשו את "חאפז אל־רחמן" מבעלים מצריים. היא הייתה מאוישת בצוות מצרי מדומייט, וחמישה מתלמדים מקיבוץ שדות ים, בעלי ניסיון מסוים בדיג. פיקד עליה שלמה אֶנגֶל, לימים אלוף שלמה אראל, מפקד חיל הים הישראלי. הובילה מטען כללי בין נמלי מזרח הים התיכון. בחורף של שנת 1942 התרסקה בסערה על הסלעים ליד לטקיה בסוריה. כל הצוות ניצל.
באותה סערה ועל אותם הסלעים התרסקו האניות "עמטוס", "אלחנן" ו־"תקווה".