שיאו
שיאו
| מס. רישום: | א/מ |
| נמל רישום: | Genova/Puerto Cortes |
|---|---|
| אות קריאה: | - |
| שמות קודמים: | Mallock |
| שנת בנייה: | 1919 |
| נבנתה על ידי: | Smiths Docks Co. Ltd. Middlesboro |
| סוג: | מטען כללי |
| תפוסה ברוטו: | 611 ט"ת |
| תפוסה נטו: | 347 ט"ת |
| מעמס: | 900 ט' |
| אורך מרבי: | 55.0 מ' |
| רוחב: | 9.14 מ' |
| שוקע: | - |
| מכונה: |
Oil eng. 2 strokes single action |
| יצרן מכונה: |
Sulzer Bros Ltd. - Winterthur, Switzerland |
| מהירות: | 6.5 קשר |
| בעלים: | Leone Diena Fu Clemente / Israel Lewit |
| נגרטה: | 1953 |
ספינת סוחר קטנה, בדגל איטלקי. נחכרה על ידי משרד הביטחון לשם הברחת ציוד צבאי לישראל בעת מלחמת העצמאות ובעיקר במשך שתי ההפוגות בה.
הספינה נבנתה באנגליה, בשנת 1919. שמה הראשון היה "Mallock". בשנת 1934 נרכשה על ידי בעלים איטלקיים ושמה הוחלף ל"Scio" על שם האי היווני Khios בים האגאי, אשר
"Scio" הוא השם האיטלקי שלו. נבנתה במטרה לשמש כ־"Q-Ship", ספינות פיתיון לצוללות, ואף צורת הגוף שלה, מעידה על כך. אוניות מסוג זה שימשו בעיקר במלחמת העולם הראשונה ותקופה קצרה במלחמת העולם השנייה, ללא הצלחה רבה. יש להניח שהוחל בבניית הספינה לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה והיא הושלמה, כספינת סוחר רגילה אחרי המלחמה. הונעה על ידי מנוע של צוללת גרמנית והייתה ללא תחתית כפולה.
בתחילה הפליגה בדגל איטלקי ובצוות איטלקי מלא. תקנות ממשלת איטליה, חייבו העסקת צוות איטלקי באניות המניפות את דיגלה. במשך הזמן צורפו אליה, כמלווים, ימאים ישראלים. בשלב מאוחר יותר רכש משרד הביטחון את הספינה ומסר אותה לתפעול של הקיבוץ המאוחד.
הספינה עברה לדגל הונדורס. הסכם החכירה אפשר את הפעלתה בהפלגות מסחר רגילות, בתקופות בהן לא הועסקה בהובלת ציוד צבאי. בשלב זה הספינה אוישה, ברובה, בצוות ישראלי, בעיקר חברי הקיבוצים שדות ים ומעגן מיכאל. פיקדו עליה, לסירוגין, שני רבי חובלים ישראלים: ר/ח ישראל אברבוך ור/ח יאיר ברקר.
חשיבותה של הספינה הייתה בעיקר בתקופת שתי ההפוגות. הראשונה מ־11 ביוני עד ה־9 ביולי 1948 והשנייה החל מה־18 ביולי ועד ה־15 באוקטובר. באותן התקופות האו"ם קיים פיקוח קפדני על איסור הכנסת נשק לישראל, בניגוד לפיקוח רופף על הערבים שעקפו אותו בקלות וקיבלו את הציוד הצבאי שלהם מארצות ערב השכנות. בין ה־9 ביולי 1948 ו־15 במאי 1949, "שיאו" ביצעה 7 הפלגות רכש. הציוד הצבאי עבור צה"ל הוברח לרוב מתחת למטען הרגיל של הספינה. בשנת 1951, בעת שביתת הימאים, "שיאו" היוותה את "מכשיר הקשר" של השביתה. באמצעות תחנת האלחוט שלה הועבר מידע על מהלך השביתה לאניות ישראליות ברחבי העולם.
בתחילת 1952 פגה תקופת החכירה ולא חודשה והספינה הוחזרה למשרד הביטחון. היא המשיכה להפליג בתפעולו של אדם פרטי, אביגדור סלוצקי, ובינואר 1953 נמכרה ופורקה לגרוטאות.
"שיאו" היוותה את הגרעין הראשון, אשר ממנו צמח הרעיון של חברות השייט הקיבוציות "תרשיש" ו"סלע", אשר התקיימו עד אשר נרכשו על ידי "צים" בשנת 1968.