שיקמונה
שיקמונה
| מס. רישום: | א/ק 15 |
| נמל רישום: | חיפה |
|---|---|
| תאריךרישום: | 2/11/1942 |
| אות קריאה: | VSQB |
| שמות קודמים: | Atlantic, ex Emilie, ex Syros, ex Adriaticos, ex Caloric |
| שנת בנייה: | 1885 |
| נבנתה על ידי: | Harland & Wolff - Belfast |
| סוג: | מטען כללי |
| תפוסה ברוטו: | 1003 ט"ת |
| תפוסה נטו: | 412 ט"ת |
| מעמס: | 1500 ט' |
| אורך מרבי: | 79.5 מ' |
| רוחב: | 9.5 מ' |
| שוקע: | - |
| מכונה: |
204 Bhp |
| יצרן מכונה: |
Harland & Wolff - Belfast |
| מהירות: | 11 קשר |
| בעלים: | Near East Shipping Co. Ltd |
| נמחקה מהרישום: | 20/1/1948 |
| נגרטה: | 1952 |
לשעבר ספינת מעפילים "Atlantic", בדגל פנמה ובבעלות חברת ספנות יוונית.
ב־28 בספטמבר 1940 הפליגה מנמל טולצ'ה (Tulcea) ברומניה, כשעל סיפונה נדחקים 1880 מעפילים, פליטים מאוסטריה, צ'כוסלובקיה ופולין. האנייה הפליגה בלתי מצוידת כהלכה, לא בפחם ולא במזון. בשלב מסוים של ההפלגה דרש רב החובל היווני תשלום כדי להיכנס לנמל ולהצטייד בפחם. מספר חלוצים צעירים, השתלטו עליו, פירקו כל חלקי העץ של האנייה, הסיקו בהם את הדוד והמשיכו עד הנמל הראקליון (Heraklion) בכרתים. כאן, בעזרת מוסדות יהודים, הועבר הכסף הדרוש לשם הצטיידות בפחם.
ב־28 באוקטובר פלשו צבאות איטליה ליוון. חלק מהצוות היווני, כולל רב החובל, חששו להמשיך וניסו להסתלק מהאנייה בסירת הצלה היחידה. הם נתפסו על ידי שלטונות הנמל והוחזרו לאנייה, אך הצליחו להסתלק מאוחר יותר, בקרבת אחד האיים. בעזרת מספר מעפילים בעלי תושייה ואחדים מהצוות אשר נשארו באנייה, הגיעה "אטלנטיק" ללימסול בקפריסין. האנייה עוכבה בקפריסין על ידי השלטונות הבריטיים. בינתיים ממשלת בריטניה רקמה את תכנית הגליית המעפילים למאוריציוס. האנייה הגיעה לחיפה ב־24 בנובמבר ומיד הוחל בהעברת המעפילים לאניית הגירוש "פטריה". 130 המעפילים הועברו ביום הגעתם והנותרים עמדו לעבור למחרת היום. החבלה ב"פטריה" מנעה את העברתם, אך הם לא נהנו מה-"חסד" של ממשלת בריטניה, בו נהגה ביחס לניצולי האסון והם הוגלו לאי מאוריציוס, משם הוחזרו רק באוגוסט 1945.
בסוף שנת 1942, שלטונות המנדט מכרו אותה לישראל גוטסמן, בעל חברת הספנות Near East Shipping Co. Ltd. ושמהשונה ל"שיקמונה". הפיקוד עליה היה בידי רבי חובלים יהודים, (ר/ח אקסל, ר/ח שגי) ורוב רובו של הצוות היה יהודי.
עד שנת 1944 הפליגה במזרח הים התיכון כשהיא מובילה מטען כללי ואספקה לצבא הבריטי. בשנה זו הועברה לים סוף. בשנת 1948 נמכרה למצרים, שמהשונה ל־"Bissada", ובשנת 1952 פורקה לגרוטאות באיטליה.
ראה:"ישגו" (17א)