פלמ"ח
פלמ"ח
מס. רישום: |
א/מ 83 L. R. No.:5030323 |
נמל רישום: | חיפה |
---|---|
תאריךרישום: | 21/12/1956 |
אות קריאה: | 4XWI |
שנת בנייה: | 1956 |
נבנתה על ידי: | Elsflether Werft - Elsflether |
סוג: | מטען כללי |
תפוסה ברוטו: | 1784 ט"ת |
תפוסה נטו: | 1038 ט"ת |
מעמס: | 2727 ט' |
אורך מרבי: | 78.82 מ' |
רוחב: | 11.93 מ' |
שוקע: | 5.74מ' |
מכונה: | Four stroke, single action,8 cylinders, flexible coupling1530 BHP |
יצרן מכונה: | Masch. Keil A. G. Keil, Germany |
מהירות: | 12 קשר |
בעלים: | חברת ספנות "עתיד" בע"מ |
נמחקה מהרישום הישראלי: | 1974 |
נגרטה: | 1980/1 |
בשנת 1960, עם פירוק החברה "עתיד, קו ים התיכון בע"מ", הועברה האנייה לחברת הספנות "עתיד". שמה שונה ל"עצמאות" ואות הקריאה שלה הוחלף ל־4XVC. ב־1969 נמכרה ל"מירון את ארקין" (ספנות) ונקראה "הדס". בשנת 1974 נמכרה ליוון ושמה שונה ל־Giorgos K. ב־1977 נקראה Dimitris K. בשם זה ובדגל יוון נשארה עד שנגרטה.
בשנת 1954, עם חתימת הסכם השילומים, נוצרו תנאי מימון נוחים ונתאפשר מימושו של הרעיון להקים חברת ספנות קיבוצית. לאנשי הקיבוצים היה נסיון ימי אך לא נסיון בניהול חברת ספנות מסחרית. היה הכרחי להתקשר עם גורם פרטי בעל נסיון כזה.
הוקמה חברה בשיתוף חברת "עתיד". הקיבוץ המאוחד הקים ועדה מיוחדת, "ועדת הספנות", והוטל עליה לנהל משא ומתן עם חברת "עתיד". החברה החדשה נקראה "עתיד, קו ים התיכון בע"מ". האנייה הראשונה של החברה החדשה, "פלמ"ח", הפליגה בסוף אוקטובר 1956. עד תחילת 1959 נבנו עוד שלוש אניות בכספי השילומים: "פלים", "עתיד" ו"עמל".
החיים באניות שבבעלות הקיבוץ התנהלו על פי העקרונות הקיבוציים, בלי הפרדה בין הדרגות בכל התחומים. באניות הקיבוץ שירתו לראשונה גם נשים. עם הזמן התעוררו חיכוכים בין השותפים. בעיקר התעוררו חילוקי הדעות על רקע הגישה הקפיטליסטית של חברת "עתיד" לעומת הגישה הקיבוצית. בנתיים רכשו אנשי הקיבוץ המואחד נסיון מספיק כדי לנהל חברת ספנות, וביולי 1960 נחתם הסכם פירוק החברה.
הקיבוץ המאוחד קיבל שתי אניות, "פלים" ו"עתיד". שמה של האנייה "עתיד" שונה ל"פלמ"ח". ואילו חברת "עתיד" קיבלה את שתי האניות האחרות - "פלמ"ח", שאת שמה שינתה ל"עצמאות", ו"עמל".
אחרי פירוק השותפות עם "עתיד" הקים הקיבוץ המאוחד שלוש חברות: "אניות תרשיש" בע"מ, כבעלת האניות; "סלע" - שירותי ים בע"מ, הסוכנות הימית של "אניות תרשיש"; וחברת "יורדי ים" האחראית על ציוות האניות והטיפול הצוותים. בראש חברת "סלע" הועמד יהודה רותם, איש קיבוץ שדות ים, דייג, לשעבר ראש מחלקת הים והדיג בסוכנות.
"סלע" הזמינה ממספנות הולנד שתי אניות נוספות, "דרור" ו"החלוץ", והן הוכנסו לשירות בשנת 1964. החברה הפעילה גם אניות חכורות זרות. באניות הקיבוץ שירתו 45 אנשי קיבוצים ו־30 זרים. התעוררה בעיה חברתית־אידיאולוגית על רקע העסקת שכירין והפיכת החברה לחברה כלכלית טהורה.
בשנת 1967 הציע מנכ"ל "צים" מאיר גירון לקנות את חברת "סלע", עם כל המוניטין והמערך המסחרי שלה, והאניות ותפעולן יישארו בידי הקיבוץ. בשנת 1968 נחתמה העסקה. "צים" חכרה את אניות הקיבוץ לתקופה בת חמש שנים. יהודה רותם המשיך לכהן כמנכ"ל "סלע" עד 1969 ובשנה זו חזר למשקו. בשנת 1974 מונה למנכ"ל "צים" ומילא תפקיד זה עד שנת 1984.
בשנת 1978 נבנתה במספנות ישראל אנייה חדשה, "פלמח II". חברת "סלע" למעשה כבר לא הייתה קיימת, אך "תרשיש" הראתה רווחים נאים, חלקם מדמי חכירת אניותיה ל"צים" וחלקם מתחומים כלכליים אחרים. שם החברה שונה ל"חברה לתעשיה וספנות תרשיש 1978 בע"מ".
ואולם, מלבד בעיות החברתיות־ אידיאולוגיות שהציקו לה, נקלעה החברה בסוף שנות השמונים לקשיים פיננסיים. היא הפעילה 18 אניות חכורות ורק ארבע אניות בבעלותה. התנהלו שיחות למכירת האניות ל"צים". במאי 1992 נמכרו ל"צים" שתי האניות האחרונות של הקיבוץ, "פלמח II" ו"מורן". "צים" קלטה גם את צוותי האניות הנ"ל. בכך נגוז חלום הספנות הקיבוצית.