תל חי
תל חי
| מס. רישום: |
א/מ 38 |
| נמל רישום: | חיפה |
|---|---|
| תאריךרישום: | 28/4/1949 |
| אות קריאה: | - |
| שמות קודמים: | Asya, ex Steamer, ex Maccedonia, ex Panorimitis, ex Zingara, ex Yacht |
| שנת בנייה: | 1875 |
| נבנתה על ידי: | R. Steele & Co. - Newcastle |
| סוג: | - |
| תפוסה ברוטו: | 427 ט"ת |
| תפוסה נטו: | 268 ט"ת |
| מעמס: | - |
| אורך מרבי: | 56.7 מ' |
| רוחב: | 7.65 מ' |
| שוקע: | - |
| מכונה: | Oil eng |
| יצרן מכונה: | Wumay - Gorlitz |
| מהירות: | 10 קשר |
| בעלים: | ג. ד. ל. חברה לספנות בע"מ |
| נמחקה מהרישום הישראלי: | 21/3/1954 |
לשעבר ספינת מעפילים "תל חי". תחילה הייתה ספינת משא קטנה בבעלות טורקית, בנויה מברזל, ששימשה להובלת בהמות ומטען בתפזורת. בעליה הביאו אותה למרסיי ושם הוצעה למכירה. "המוסד לעלייה" רכש אותה בשנת 1946 והכין אותה לקליטת כ־700 מעפילים.
ב־17 במרץ 1946 הפליגה מנמל La Ciotat שליד מרסיי, מניפה דגל פנמה ועל סיפונה 736 מעפילים ממחנות פליטים בבלגיה ובמרסיי, ובידם אשרות כניסה לארץ דרום אמריקאית. זו הייתה אניית המעפילים הראשונה שהפליגה מצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה. מפקד הספינה מטעם "המוסד לעלייה" היה איש פלי"ם, ישראל רוזנבוים־רותם. התלוו אליו חיים מילר והאלחוטאי יואש צידון. רב החובל של הספינה היה טורקי, אחמד איגמה, ושאר אנשי הצוות יוונים ואיטלקי אחד. ההפלגה התנהלה בחלקה בים סוער והספינה נאלצה לחפש מחסה במצר בוניפצ'יו, בין קורסיקה לסרדיניה, וגם בסביבות כרתים.
ב־26 במרץ נתגלתה הספינה על ידי מטוס בריטי, וכעבור שעות מספר הופיעה משחתת בריטית והעלתה עליה קבוצת נחתים. האלחוטאי דיווח לארץ על התפיסה, ניתק את הקשר והשליך את מכשיר הקשר לים. לא היה עימות אלים. ב־27 במרץ הובאה הספינה לחיפה והמעפילים נשלחו למחנה מעצר בעתלית. המלווים הצליחו להתחמק מהמעצר. אנשי הצוות הזרים על הספינה הוחזרו לטורקיה אחרי שישבו כמעט חודשיים במעצר בעכו.
כארבע שנים וחצי הייתה הספינה רשומה כספינת סוחר במרשם האניות של מדינת ישראל. לא ידועים קורותיה ותחום פעילותה.