אל-ים

"אל-ים" - חברת ספנות ישראלית

 עם פרוץ מלחמת העצמאות, חברות ספנות זרות הפסיקו לפקוד את נמלי הארץ. מטענים שונים המיועדים לארץ פורקו בנמלי  ים התיכון השונים ולא הגיעו ליעדם. על מנת להתנתק מהתלות בחברות ספנות זרות, הוקם קו ספנות  קו ישראל אמריקה - Israel America Line

הקו הוקם בעזרת שלושה שותפים: צים, בנק דיסקונט של א"י בבעלות משפחת רֶקַנַאטִי, וארגונים כלכליים של יהדות אמריקה. מנהליה של החברה היו: זאב שינד, בעבר אחד מראשי המוסד לעליה, ורפאל רקנאטי. בסוף שנת 1952 הוחלט, מסיבות שונות, (ראה: צים), על פירוק הקו. 

שלוש האניות: "יפו", עכו" ו"תל - אביב", אשר הופעלו בקו זה, עברו לבעלותה של חברת ספנות חדשה - "אל-ים", בבעלות משפחת רקנאטי, אשר הוקמה  בעקבות הפירוק.

חברה זו החלה את פעילותה בתחום ספנות נוד (TRAMPING). החברה מתמחה בסחר זה, אך במקביל מפתחת הובלת גרעינים בתפזורת.  החל משנת 1953 יעקב רקנטי התמנה למנהל החברה.

בשנת 1956, הונף דגל ישראל על מכלית "ים-סוף", אשר החלה להוביל דלק מברית המועצות, דרך הים השחור, לישראל.

במסגרת השילומים, החברה בונה, בשלב ראשון, ארבע אניות מטען כללי. שמותיהן: "הר כרמל", "הר תבור", "הר גלבוע" ו-"הר כנען", בנות 15500 טון מעמס והן נחשבות, באותה התקופה, לאניות גדולות.                                                                                               

בשנת 1957, "אל-ים" מכרה את האניות הישנות שלה. בשלב זה התגבשה בחברה המדיניות של ספנות מתמחה. שלושת האניות הבאות, הנבנות מכספי השילומים, הן אניות צובר גדולות.

"הר סיני" בת 23,000 טון מעמס, "תל-אביב" ו-"ערד". שתי אחרונות הן בנות 33,450 טון מעמס.  

שתי אניות התפזורת הבאות שלה נכנסות לשרות בשנת 1967 והן "הר מירון" ו- "הר קסטל", בנות מעמס מעל 50,000 טון.

בשנת 1968 נכנסות לשרות שתי אניות צובר נוספות בנות 77,250 טון מעמס, "הר אדיר" ו"הר שגיא". 

נאמנה למדיניות ההתמחות החברה מזמינה, מכספי השילומים, שתי אניות קירור. "הר חרמון"  ו-"הר גלעד" אשר נכנסות לשרות בשנת 1961.

ב- 16 לדצמבר 1962, האנייה "הר כרמל" פוגשת אנייה היוונית הנטושה "אריסטוטלס". קבוצה מצוות "הר כרמל" עלתה על האנייה הנטושה במטרה לגרור אותה לנמל מבטחים. התפוצצות פתאומית מטביעה את האנייה וקצין מכונה, צבי גל, נעדר.      

 שתי אניות קירור נוספות, בעלות נתונים דומים נכנסו לשרות בשנת 1967 והן "הר בוקר" ו"הר בשן".  החברה לא המשיכה לפתח את ההובלה בקירור ותחום התמחות זה נטלה על עצמה חברת ספנות ישראלית אחרת "חברת הפרי" 

התפתחות אל - ים הייתה מהירה ויעילה. בשנת 1969, היו בבעלות החברה אניות במעמס כולל של קרוב למיליון טון ובשנת 1971 המעמס הכולל היה 1.5 מליון טון.

ב- 11 ביוני 1971, מכלית החברה "CORAL SEA", בדגל ליברי, בפיקודו של רב חובל יווני מרקוס מוסקוס, הותקפה במצרי   באב-אל-מנדב, על ידי סירת מחבלים. נורו עליה 10 פגזי בזוקה. האנייה ניזוקה קלות אך היגיעה בשלום לאילת.

   

 

אניות רבות נבנו  בשנות השבעים והשמונים וביניהן "הקסגרם" בשנת 1972 ו-"אריאלה" בשנת 1974. שתיהן בדגל זר אך מצוותות בצוותות ישראלים.  המשמעות  הנסתרת של השם "הקסגרם" שפירושו  משושה בלעז, היא ששת הקדקודים של כוכב מגן דוד.

 

ב- 2 לינואר 1973 מתחוללת דלקה במגורי הצוות של האנייה "ערד" ושני אנשים: האלחוטאי אריה פורטן והכלכל הראשי נורברט גולדמן - נספו.

 

בעקבות  הרפורמה הכלכלית בישראל,  יבוא הגרעינים נפתחה לתחרות חופשית ו