ללויד ימי ארץ ישראלי - PALESTINE MARITIME LLOYD LTD
"לויד ימי א"י" - ( PALESTINE MARITIME LLOYD LTD)
חברת ספנות אשר הוקמה בארץ ישראל בשנת 1934, על ידי מספר אנשי עסקים הקשורים לענף הספנות. מקימי החברה העיקריים היו: לזר ברקוביץ' - איש ספנות מרומניה, נסים משולם - סוכן אניות חיפאי, משה שלוש, עו"ד פרברשטיין מתל-אביב והיהודי האיטלקי איגנטיו מסינה מגנואה.
בהמשך הצטרף המהנדס עמנואל טובים מחיפה.
אניות החברה אמורות היו לקיים קו קבוע בין חיפה וקונסטנצה, עם אפשרות פקידה בקפריסין, טריפולי או בירות ואיסטנבול.
החברה רכשה, מאיגנטיו מסינה, שתי אניות מעורבות, מטען/נוסעים, איטלקיות “RISVEGLIO” ו-“PROGRESSO”. הראשונה הגיעה לחיפה בדגל איטלקי ושמה הוחלף ל-"הר-ציון". מאחר ובאותה עת, בארץ ישראל, לא קיים היה עדיין חוק הדגל, האנייה הפליגה ללא דגל לקפריסין ושם נרשמה בדגל בריטי ונמל הרישום שלה היה פמגוסטה.
האנייה השנייה הגיע לחיפה ב- 8 למאי 1935, שמה הוחלף ל- "הר-כרמל" ומאחר ובינתיים נכנס לתוקף חוק הדגל, הונף עליה דגל א"י והיא נרשמה במרשם האניות כ- א/ק 2, (אניית קיטור מס. 2 ). א/ק 1 ניתן לאנייה "תל-אביב"*.
היו אלה אניות בעלות מעמס של כ- 5400 טון, אשר בנוסף למטען כללי, היו מותאמות להובלת 110 נוסעים.
למרות תחרות קשה מצד חברות זרות רבות, חברת "לויד ימי א"י ", הצליחה לבסס את עצמה בשוק.
"לויד ימי א"י" אמורה הייתה להתנהל על פי העקרונות הבאים:
א. ניהול על בסיס עסקי ומקצועי.
ב. על החברה להשתלב בבניין הארץ.
ג. על החברה להיות בבעלות יהודית.
ד. האניות תהיינה בדגל עברי.
ה. צוותות האניות יהיו יהודים.
ו. שימוש בתוצרת הארץ לאספקת האניות.
החברה לא תמיד עמדה בעקרונותיה, בעיקר במה שנוגע לצוותות יהודיים ושכר עבודה. על רקע זה התנהלו חיכוכים עם מועצת פועלי חיפה.
למרות אותם החיכוכים, היו לה גם הישגים יפים בתחום הצוותות. החברה עשתה מאמצים רבים לגייס אל שורותיה אנשי ים יהודים. על המודעות אשר פורסמו בעניין זה בעיתונות אירופאית, ענו מספר רב של קצינים בדרגות שונות, מהונגריה וגרמניה ונתקבלו לעבודה בחברה.
החל משנת 1938, הפליג באנייה, באופן קבוע, מורה לעברית לצוות. החברה הייתה הראשונה אשר העסיקה קבוצת סוורים יהודים סלוניקאים.
ביוני 1937, על סיפון האנייה "הר-ציון", נערכה הועידה הראשונה של החבל הימי לישראל *.
בשנת 1938, האנייה "הר-כרמל" עגנה בנמל הדלק של קונסטנצה. דלקה פרצה בנמל, והאנייה נשרפה. במקומה החברה רכשה אנייה אחרת, בת 3900 טון מעמס ומהירות 11 קשר. לאנייה ניתן השם "מרים", על שם אשתו של המנהל הכללי של החברה, לזר ברקוביץ'.
"מרים" נבנתה בשנת 1912, באנגליה והייתה מסוג האניות בהן חדר ההגה היה פתוח. בחורף, בים הצפוני, החזקת משמרת גשר והגה התנהלה בתנאים קשים ביותר.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הבריטים גייסו את "הר-ציון" ואת "מרים" לשרות בצי הבריטי.
מאחר ובמקרה כזה, החוק הבריטי מחייב שרב החובל יהיה אנגלי, רב חובל הירשפלד, היהודי הוחלף על ידי רב חובל אנגלי בשם ברייטון (BRIGHTON). האנייה הגיעה למרסיי ב- 6 ליוני 1940 ופנתה משם את הקונסול הכללי הבריטי, סיר נורמן קינג (SIR NORMAN KING) וכ- 50 חולים, אחיות ואחים מבית החולים הצבאי במקום. היא הביאה את כולם לגיברלטר. הפליגה לקזבלנקה וגם משם פנתה אזרחים בריטים והביאה אותם לגיברלטר. הפעם עלו עליה 220 קציני צבא פולנים ו- 124 קצינים בני עמים אחרים והאנייה הפליגה לליברפול באנגליה. ב- 28 לאוגוסט 1940 הפליגה בשיירה לסוואנה בארה"ב. ב- 31 לאוגוסט לפנות בוקר, נפגעה על ידי טורפדו בצידה השמאלי. ארבעה אנשי צוות, ביניהם המכונאי הראשי נהרגו במקום. 33 אנשי צוות האחרים, כולל רב החובל, ירדו לסירת ההצלה. האנייה טבעה תוך פחות משעתיים. הסירה התהפכה בים קשה, 6 אנשי צוות הצליחו לחזור אליה ולהיאחז בה, אך רק אחד מהם, מסיק קפריסאי בשם אדם אוסמן, (ADEM