נחשון

"נחשון" -  חברת ספנות

החברה נוסדה ליד ההסתדרות הכללית ובבעלותה המלאה, בשנת 1937.  היא שמה לה למטרה את קידום הימאות בארץ ישראל על כל גווניה.  הרוח החיה בחברה היה דוד רמז אשר, באותה תקופה, כהן כמזכיר כללי של ההסתדרות והייה בעל תודעה ימית חזקה. למנהלה של החברה מונתה הגב' גוסטה שטרומפף-רכב. תכניותיה של החברה היו מרחיקות לכת. היא שימשה צינור השקעה של ההסתדרות במפעלים ימיים שונים, כגון בניית נמל תל-אביב, יסוד  קואופרטיב "העוגן"  לשירות הסעה בין האניות בעגינה ונמל חיפה, יסוד חברת "הפריקה" בנמל תל-אביב.  החברה ערכה ניסיונות בדייג חופי, ורכשה שתי ספינות דיג וספינת מפרשים ממונעת בשם "רחף",  בעלת מבנה אופייני לספינות של מזרח הים התיכון.  הצוות היה, רובו, יהודי והתחנכו בה ימאים יהודיים אשר, עם הזמן, היו לרבי-חובלים בצי הסוחר של מדינת ישראל. הספינה הפליגה בין נמלי מזרח הים התיכון והובילה כל מטען מזדמן. ב-22 בדצמבר 1938, בקרבת קפריסין, נקלעה לסערה עזה והתנפצה על הסלעים. שלושה מאנשי הצוות, גדעון רוזנטל, בנו של רב חובל רוזנטל, גרשון ארליך ומכונאי תורכי, נספו.

תוכניותיה של "נחשון" כללו  פיתוח קווי שירות ספנות חופיים, הקמת קווי נוסעים ומטען בין חיפה ואירופה, במטרה לשמש מוביל לאומי לתוצרת הארץ (בעיקר הדרים) וכאמור, פיתוח ענף הדייג. 

תוכניות לחוד ומציאות לחוד.  גולדה מאיר הצליחה לגייס בארה"ב, למטרות החברה, סכום של 30,000 לא"י, סכום נכבד למדי בשנות השלושים, אך קטן בהרבה מזה הדרוש להגשמת תוכניותיה של החברה.

יחד עם זאת, כרגיל בין היהודים, החברה נתקלה במכשולים רבים מצד בעלי עניין מקומיים. גם הנהלת "החבל הימי לישראל" ראתה בה כפילות לפעולתו.

 אסון  "רחף" שם קץ לפעולתה של החברה.

 

מקורות:  הים ז.:      "ספינות מספרות" עע. 137-140.

              הרמן צ.:    " הכובשים בים נתיבה",  עע.