תרשיש

"תרשיש" - חברת ספנות של הקיבוץ המאוחד

הקיבוץ הימי הראשון הוקם בשנת 1926, על גדות הירקון בתל-אביב. קבוצת צעירים מרוסייה, חברי השומר הצעיר, התארגנה, בברכת ומימון "ההגנה" רכשה מספר סירות בהן הובילה על הירקון חול, אבנים וזיפזיף  לרמת-גן ופתח-תקווה ומשם, בדרך היבשה לתל-אביב. בשבתות עסקו הסירות בטיולים על הנהר. הם זכו בכינוי, "הקוזאקים של הירקון". התעסוקה הזאת לא ספקה להם פרנסה מצופה וכעבור שנתיים, הקבוצה נטשה את המקום והייתה בין מקימי הקיבוץ "אפיקים".

בשנת 1935, הקיבוץ המאוחד הקים את "פלוגת הים" אשר מטרתה הייתה לשלב את חברי הקיבוצים בעבודת הסוורות בנמל חיפה. פלי"ם והעפלה, היוו שלב  מאוחר יותר של חברי הקיבוצים בכיבוש עבודת הים.

התנועה הקיבוצית הקימה 13 ישובים  ימיים אשר עיסוקם בדייג.

כל אלה היו אמנם צעדים לפיתוח הימאות, אך עדיין לא לפתוח הספנות הקיבוצית. לאנשי הקיבוצים היה ניסיון ימי אך לא ניסיון ניהול חברת ספנות מסחרית. בשנת 1954, עם חתימת הסכם השילומים, נוצרו תנאי מימון  נוחים והתאפשרה מימושו של רעיון הקמת חברת ספנות קיבוצית. מאחר כאמור ולקיבוץ המאוחד לא הייה ניסיון ניהול של חברת ספנות, היה הכרח להתקשר לגורם פרטי בעל ניסיון כזה.

הוקמה חברה משותפת עם חברת "עתיד". הקבוץ המאוחד הקים ועדה מיוחדת בשם "ועדת הספנות" ועליה הוטל ניהול משא ומתן עם חברת "עתיד". שם החברה החדשה היה "עתיד, קו ים התיכון בע"מ". האנייה הראשונה "פלמ"ח" הפליגה בסוף אוקטובר 1956. עד תחילת 1959, מכספי השילומים, נבנות עוד שלוש אניות. "פלמ"ח", "עתיד" ו"עמל". 

החיים באניות שבבעלות הקיבוץ התנהלו על פי העקרונות הקיבוציים, ללא הפרדה בין הדרגות בכל התחומים. באניות הקיבוץ שירתו לראשונה גם נשים.

במשך הזמן התעוררו חיכוכים בין השותפים. בעיקר התעוררו חילוקי הדעות על רקע הגישה הקפיטליסטית של חברת "עתיד" והגישה  הקיבוצית. בינתיים אנשי הקיבוץ המאוחד רכשו לעצמם ניסיון מספיק בניהול חברת הספנות וביולי 1960 נחתם הסכם  פירוק החברה. הקיבוץ המאוחד קיבל שתי אניות, "פלי"ם" ו"עתיד" אשר שמה הוחלף ל"פלמ"ח" וחברת "עתיד" קיבלה שתי אניות האחרות, "פלמ"ח" אשר שמה הוחלף ל"עצמאות" ואת "עמל".

פירוק השותפות עם "עתיד" גרמה להקמת שלוש חברות של הקיבוץ המאוחד. חברת "אניות תרשיש" בע"מ, כבעלת האניות, חברת "סלע" - שירותי ים בע"מ אשר פעלה כסוכנות ימית של "תרשיש" וחברת "יורדי ים", האחראית על ציוות האניות וטיפול בצוותים.

החברה הזמינה במספנות הולנד שתי אניות נוספות, "דרור" ו"החלוץ", אשר נכנסו לשרות בשנת 1964, ופעילה גם אניות חכורות זרות. באניות הקיבוץ שירתו 45 אנשי קיבוצים ו-30 זרים.  התעוררה בעיה חברתית-אידיאולוגית, על רקע העסקת שכירים והפיכת החברה לחברה כלכלית טהורה. הוחלט להעביר את הצד המסחרי לגוף חיצוני. בראש חברת "סלע" הועמד דיג לשעבר והאיש שהחליף את ד"ר נפתלי וידרא כראש מחלקת הים והדיג בסוכנות, איש קיבוץ שדות ים,  יהודה רותם. בין השניים שררו יחסי עבודה טובים ושיתוף הפעולה בין החברות צלח.

 בשנת 1967, מנכ"ל "צים", מאיר גירון, הציע לקנות את חברת "סלע", עם כל המוניטין והמערך המסחרי שלה. האניות ותפעולן תשארנה בידי הקיבוץ. בשנת 1968 העסקה נחתמה. "צים" חכרה את אניות הקיבוץ לתקופה של 5 שנים. יהודה רותם המשיך כמנכ"ל "סלע" עד שנת 1969 ובשנה זו חוזר למשקו. בשנת 1974 התמנה למנכ"ל "צים" ובתפקיד זה נשאר עד שנת 1984. בשנת 1978, במספנות ישראל, נבנית אנייה  חדשה, "פלמ"ח II". חברת "סלע" למעשה אינה קיימת יותר אך "תרשיש" הראתה תוצאות טובות, חלקן מדמי חכירת אניותיה ל"צים" ומרווחים בתחומים כלכלים אחרים. החברה שינתה את שמה ל"חברה לתעשייה וספנות תרשיש 1978" בע"מ.

בסוף שנות השמונים החברה נקלעה לקשיים פיננסיים. גם הבעיות החברתיות-אידיאולוגיות מציקות לה. החברה הפעילה  18 אניות חכורות ורק ארבע אניות בבעלותה. מתנהלות שיחות למכירת האניות ל"צים". במאי 199